בית משפט השלום בקריות

ת”ט 60841-06-20 עמיתים מערכות בינלאומיות בע”מ נ’ דיין

תיק חיצוני: 514404-01-20

פסק דין

התובעת ניהלה עסק לניכיון שיקים והגישה לביצוע שיק ע”ס 2,800 ₪ לגביו בוצעה עסקת נכיון וטענה, כי היא קיבלה אישור טלפוני מהנתבעת לביצוע העסקה.

מנגד טענה הנתבעת, כי השיקים נמסרו לתובעת מצד ג’ כשיקים למוטב בלבד.

המסגרת הנורמטיבית

ב33410-12-16 ת”א (שלום-כפ”ס) בן מרגי נ’ עמרור (31.3.19) סוכמו השיטות השונות בעניין חובת מנכה ליצור קשר עם בעל השיק טרם ביצוע עסקת ניכיון-

“הפסיקה הציגה מנעד של גישות בנוגע לחובתו של המנכה שיקים מול מושך השיק ובפועל הסתמנו שתי גישות עיקריות.

יש הסבורים כי ככל אוחז אחר לא מוטלת חובה כללית על המנכה שיק לפנות אל המושך על מנת לברר באם נפל פגם כלשהו בקשר לשיק. קביעה זו מתבססת על הצורך להימנע מהכבדה על חיי מסחר שוטפים.

[ראה ע”א 173/63 צאנג נ’ סוכנולסקי פ”ד י”ז 1877, ת”א (י-ם) 18953/01 רוטנברג שלמה נ’ שושנה קורץ (22.1.03), תא (ת”א) 58498/03 אביב שני פיננסים בע”מ נ’ שמעון (8.3.05) תא”מ (עכו) 4842-05-08 עאוני נ בית חוסן בע”מ (13.6.14), תא”מ (אי) 5060-08-10 ביטון נ’ קונד (13.2.14)]

יש המכלילים את ההכרעה בשאלה במסגרת בדיקת תקינותו או מראהו של המסמך וקבלת שיק חסר או מעותד, שאז ממילא מתקיים בסיס לחשש שמשהו אינו כשורה. (ת.א. (ת”א) 40107/07 שחף ליוי פיננסי בע”מ נ’ מונדר אייל (22.10.08)), יש המכירים בציפייה מהמנכה שיק לברר כיצד השיק הגיע למסב או לערוך בדיקה בנוגע לקיומם של שעבודים המתייחסים לנכסי הנפרע (תא (אש) 62189-06-13 בלבן נ’ טולדנו (16.12.15), בש”א (ת”א) 1348/05 אימפולייט בע”מ נ’ א. צומן בע”מ (6.6.05), ויש הרואים את חובתו של המנכה לפנות למושך עובר לקבלת השיק, כחלק מחובת הקטנת הנזק [אם כי לא למעלה מהנדרש מאוחז סביר, ת.א. (ת”א) 57191/06 ברק ח.פ. שירותי מזון בע”מ נ’ נחום אורי (21.5.08)] או כחלק מקיום חובת תום הלב ושלילתו, מקום שהוכח כי לו הייתה מתבצעת בדיקה כנ”ל היה מנכה השיק נמנע מביצוע עסקת הניכיון.

[ראה ת”ט 209976-09 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא (1990) בע”מ נ’ איתן (19.10.12) ותא”מ (רח) 2844/07 אי.אר.אן. ישראל בע”מ נ’ מאירוביץ (24.3.10)]

המחמירים סבורים כי חלה חובה מוגברת על המנכה שיק לבדוק את תקינות השיק מעבר לחובה הרגילה של נוטל שטר שאינו שלם, ולברר קיומה של הרשאה להשלמה.

[ראה ת”א (ת”א) 120154/00 יפית את חופית שירותים פיננסיים נ’ יעקבי (2.12.01) 53439-09-12 ח. עלמה יזמות עסקית בע”מ נ’ מאיה קולטיניוק (9.9.14)]”

מהכלל לפרט

נקבע, כי במקרה זה נראה שיש ללכת בגישת “המחמירים” מ-3 טעמים שנציין 2 מהם:

הנתבעת הכחישה ,כי פעלה לפרעון השיקים האחרים ונראה היה שהשיקים נפרעו ע”י מר עידן לוי עצמו או מטעמו, כאשר התובעת לא הוכיחה אחרת.

המדובר בשיקים “למוטב בלבד” ואי מילוי המוטב תומך בקיומה של חובה מוגברת לבדוק את תקינות השיק.

ככל שהתובעת אינה “אוחזת כשורה” הרי שאין ביכולתה להתגבר על כשלון בעסקת היסוד. בעלה של הנתבעת העיד בישיבה המקדמית:

“אנחנו חתמנו על הסכם, הוא הביא לנו חשבונית שהוא עושה פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם. עידן הכין את הסרטון. על הסרטון שילמנו לו 12000 ₪. הוא קיבל את כל התמורה. עם השיקים האלה הוא לא עשה כלום.”

גם העובדה כי השיקים האחרים נפרעו ע”י מר עידן מעיד על כשלון התמורה בעסקת היסוד.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחתה.