נקבע כי, לא היה בנישול ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים מצוואתו, משום נימוק לפסילת צוואתו –

לעיתים בית המשפט יאשר קיום צוואה פגומה

בת”ע (תל אביב) 11722-12-15 (02/11/2017) נדונה תביעה לצו קיום צוואה והתנגדות לה.

תקציר עובדות המקרה:

במותו היה המנוח נשוי בשנית, ולו ילדים משתי הנשים. המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים.

בצוואתו ציווה את רכושו לאלמנתו ולארבעה ילדיו מנישואיו לאלמנתו.

הילדים, הזוכים בצוואה, הגישו בקשה לקיום הצוואה, וילדיו מנישואיו הקודמים הגישו התנגדות לקיום צוואתו.

ההתנגדות לצוואה בשל הפגם:

בהתנגדותם, טענו הנתבעים, כי הצוואה אינה משקפת את רצונו של המנוח וכך נטען:

הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת – לא נכתב בה שהצוואה הוקראה למנוח.

מאחר שהמנוח לא ידע קרוא וכתוב, הוא בעצם לא ידע את תוכן הצוואה.

הצוואה אינה חתומה על ידי המנוח בעמוד הראשון, ולפיכך, זו לא צוואה שלו.

בשל מצבו הרפואי, המנוח היה מבולבל לחלוטין ולא הבין את תוכנה של הצוואה.

קיום צוואה פגומה – פגם צורני

בית-המשפט קבע, כי הטענה שהצוואה לא הוקראה למנוח ולא נרשם על פני הצוואה, כי היא הוקראה לו הוכחשה על ידי עדי התובעים ומעדותם של מספר מקורבים עלה, כי המנוח ידע קרוא וכתוב, אך אף אם המנוח לא ידע קרוא וכתוב, אך הצוואה הוקראה לו, ורק לא נרשמה הערה על כך, זוהי אינה סיבה בגינה יש לפסול את הצוואה. [ראו גם בעניין זה: ע”א 464/77 יהודה דהן נ’ יפה אזולאי, פ”ד ל”ג (2) 16].

באשר לטענת הנתבעים, כי הוחלף עמוד בצוואה, נקבע, שהנתבעים לא סיפקו ראיה לכך.

עוד הוסיף בית המשפט, כי אין צורך שהמצווה או העדים יחתמו כל עמוד בנפרד.

אמנם מראש עדיף לעשות כך, כדי שלא תועלנה התנגדויות לצוואה בטענה שעמודים מסוימים אינם שייכים.  

עוד הוסיף בית-המשפט, כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

ולפיכך, אפילו שלא נרשם על פני הצוואה כי זו הוקראה לו, זהו פגם צורני.

אך בוודאי שאין זה פגם מהותי במרכיב יסוד, וניתן לתקן פגם זה.

תיקון הפגם יהיה מכוח הוראות סעיף 25 לחוק הירושה תשכ”ה – 1965.

טיבה של צוואה 

באשר לטענה בדבר אי כשרותו של המנוח, נקבע, שהפסיקה הרבתה בשאלה “להבחין בטיבה של צוואה”.

הכללים סוכמו על פי שלושה יסודות עיקריים:

• מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה
• ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו
• מודעתו באשר לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו.

עוד נקבע בפסיקה, כי על המצווה להיות בדעה צלולה ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו.

זאת, כאשר דעתו משוחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא.

הפסיקה הוסיפה וקבעה, כי מבחינת נטל ההוכחה, על המתנגד לקיום הצוואה להוכיח שהמצווה “לא ידע להבחין בטיבה של צוואה”, (אם כי בהיפוך הנטלים, הנטל עובר לשכם התובע).

חוות דעת מומחה

מחוות דעת של מומחה מטעם בית-המשפט נקבע, כי:

• המנוח היה כבן 67 במותו ולא סבל מתהליך שטיוני או מחלה פסיכיאטרית כלשהיא.
• לא הייתה עדות שהמצבים הרפואיים פגעו בתפקוד הקוגניטיבי.
• המנוח היה תחת השפעת תרופות נוגדות כאבים וכן נעזר בקנאביס.
• התרופות האופיאטיות שקיבל אפשרו לו להתמודד עם הכאבים, ואין תיעוד שגרמו לפגיעה בצלילות הדעת.
• באף שלב של מחלתו, לא הועלתה הצעה למנות לו אפוטרופוס לגוף שיקבל החלטות במקומו.
• הרופא המטפל שלו בחמש השנים האחרונות צירף מסמך חד-משמעי לגבי יכולתו הקוגניטיבית.

הוכח אפוא שהמנוח היה כשיר בעת שערך וחתם על צוואתו.

הנתבעים לא הוכיחו, כי המנוח לא היה כשיר לערוך הצוואה, או לא ידע להבחין בטיבה.

ואילו התובעים הוכיחו, כי המנוח ידע להבחין בטיבה של צוואה בעת שערך אותה.

העובדה שהמנוח העדיף ילדיו מנישואיו האחרונים, אין בה להעיד שהמנוח לא ידע להבחין בטיב הצוואה.

באשר לטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת. הכלל המשפטי קובע:

נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. אך אם יש פגם צורני בצוואה הנטל “מתהפך”.

נקבע, כי התובעים הרימו את הנטל הראייתי המושת עליהם להוכיח היעדרה של השפעה בלתי הוגנת.

הנתבעים לא הוכיחו, כי במועד עריכת הצוואה הייתה מצד התובעים השפעה בלתי הוגנת על המנוח.

מבחן התלות והעצמאות

נקבע, שהמנוח היה אדם דעתן ועקשן ולא ניתן היה להשפיע עליו.

מבחן “התלות והסיוע“

נקבע, כי המנוח היה עצמאי לחלוטין.

אמנם בני משפחתו של המנוח ליוו אותו לא אחת לטיפולים או להקרנות, אך זוהי גם דרכו של עולם ואין בכך כדי להצביע על היותו של המנוח תלוי בסביבתו.

ההפך הוא הנכון. למנוח לא היה מטפל סיעודי, ולא נזקק לעזרה פיזית כלשהי, וגם את החלטותיו, למשל, איזה טיפולים לא לקבל, קיבל בעצמו והצוות הרפואי כיבד את החלטותיו. גם עובדה זו מצביעה על עצמאותו, והעדר תלות.

מבחן קשרי המצווה עם אחרים

המנוח ניהל קשרים עסקיים, והיו לו חברים.

מן המקובץ עלתה תמונה של אדם פעיל, בעל קשרים עסקיים, משפחתיים, וחברים ענפים.

נסיבות עריכת הצוואה

נסיבות עריכת הצוואה  – נקבע, כי גם בנסיבות עריכת הצוואה, אין השפעה בלתי הוגנת.

להיפך, עולה תמונה של עריכת צוואה, במקביל לעריכת צוואה לאשת המנוח (היינו צוואות הדדיות נפרדות).

עולה מכך, כי התובעים הוכיחו, כי הצוואה היא צוואת אמת, נעדרת השפעה בלתי הוגנת.

עלה, כי התובעים הוכיחו העדרה של השפעה בלתי הוגנת בשעה שהנתבעים לא הוכיחו השפעה כזו.

באשר לטענה בדבר מעורבות בעריכת צוואה, נקבע:

הפסיקה חזרה וקבעה, שביסוד ההוראה שבסעיף 35 לחוק הירושה, חזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

אין ספק שאלמנת המנוח, נכחה בעת הקראת הצוואה, שכן היא והמנוח ערכו צוואות הדדיות (נפרדות).

אולם, העובדה שהתובעת נכחה בעת הקראת הצוואה אינה הופכת אותה, למי שנטלה חלק בעריכתה.

מבחן השכל הישר מחייב:

העובדה שמנוח והאלמנה ישבו יחד בעד הקראת הצוואות והחתימה עליהן.

אין בה להעיד על “לקיחת חלק בעריכת הצוואה”.

קיום צוואה פגומה – עצם הנוכחות בחדר (ולא בתור עד לצוואה), אין בה פגם בצוואה

בנסיבות מקרה זה, נקבע, כי כאשר המנוח ואלמנתו ערכו צוואות הדדיות (אמנם בשני מסמכים נפרדים).

המנוח והאלמנה, על פי עדות האלמנה, נכחו בחדר יחד עם עורך הדין שערך את הצוואה.

אפילו היה נקבע, שהתובעת, שילמה שכרו של עורך הדין, אין הדבר מעיד, כי התובעת “לקחה חלק” בעריכת הצוואה.

נישולם של יורשים על פי דין, או גריעה מחלקים על פי דין, כשלעצמם אינה ראיה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת

באשר לטענה בדבר העדר ההגיון, כביכול, שבצוואה, הביא בית-המשפט מדבריו של כב’ השופט שוחט בספרו “פגמים בצוואות”, הוצאת “סדן”, (עמוד 214) :

“…נישולם של יורשים על פי דין, או גריעה מחלקים על פי דין, כשלעצמם אינה ראיה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. אולם, לנסיבות הנישול או הגריעה עשויה להיות לעתים משמעות בבחינה השאלה האם היו למצווה סיבות לנשל את היורשים החוקיים או מי מהם מן הירושה או לגרוע מחלקם בה. קיומו של מניע שלא לתת (סיבת הרצון לנשל את הקרובים) עשוי להתיישב עם קיומו של מניע לתת (סיבת הרצון לזכות את הנהנה) ולתמוך בהערכה שהצוואה משקפת את רצון המצווה”.

עיון בתמליל הראה באופן ברור, שהמנוח עשה את אשר רצה, והוכח שהיה אדם דעתן ועקשן.

המנוח לא שמע להצעת אלמנתו, שרצתה להפיס דעת כולם, כי ייתן לילדיו מנישואיו הראשונים כסף.

זה היה רצונו של המנוח, ומצווה לכבד רצונו.

נקבע שאפילו שהמנוח החליט שלא להעניק לילדיו מנישואיו הראשונים מאום אין בכך כדי להעיד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

דבר זה תומך בהערכה שהצוואה משקפת נאמנה את רצונו של המנוח.

בנסיבות העניין נקבע, שאין בנישול ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים מצוואתו, משום נימוק לפסילת צוואתו.

לאור כל האמור לעיל, נקבע, שצוואתו של המנוח, צוואת אמת היא.

וצוואתו מביעה באופן אמיתי ומלא את רצונו.

משרד עורכי דין ונוטריון לוי ליברמן ממוקם באזור (קרוב לחולון) במרכז המסחרי פארל סאדאב , קרוב לכביש 4.

חשוב לערוך צוואה אצל עורך דין או נוטריון כדי שהיא תיעשה באופן מקצועי ולא יתנגדו לה בשל פגם שעשוים לטעון לו.

גם אם הגישו התנגדות לצוואה זכרו שיש מקרים של קיום צוואה פגומה

אנו נסייע לכם לעשות צוואה אישית או הדדית ונעזור לכם למנוע סכסוכים במשפחה.

ניתן לצפות בבקשות שהוגשו לרשם הירושה ומצבן באתר הרשם לענייני הירושה