צ'קים למוטב בלבד שחזרו
למשרדנו הגיע לקוח שנתבע על שיקים שחזרו, מדובר בעשרות שיקים בסכום מצטבר של כ- 68 אלף ש”ח. בבדיקת התביעה שהוגשה נגדו עלו מספר דברים חשובים. השיקים היו למוטב בלבד, כאשר הלקוח ידע שהוא נתן אותם לחברה מסוימת שלא סיפקה לו שירות. כלומר מדובר במוטב אחד אך למרות זאת הופיעו על כל השיקים 2 מוטבים, כשהמטבת השניה הייתה החברה שתבעה אותו.
החברה טענה בכתב התביעה כי השיקים ניתנו לפקודתה עבור שירות שסיפקה.
השיקים היו על סף התיישנות, שכן עברו קרוב ל – 7 שנים. שיקים מתיישנים כעבור 7 שנים, כאשר שיקים מוסבים מתיישנים לאחר כשנתיים.
עם כל זאת לא מספיק, החברה שתבעה אותו אף לא ביצעה מסירה כמו שצריך, בניסיון כנראה להשיג פסק דין בהיעדר הגנה מבלי שהנתבע ידע שבכלל הוגשה נגדו תביעה. אם התביעה לא הייתה מגיעה לידיו כנראה שאף היה נפתח תיק הוצאה לפועל ללא ידיעתו מה שהיה מסבך ומקשה עליו עוד יותר.
הצלחנו להשיג את תדפיסי השיקים מהבנק, וכפי הצפוי היה עליהם רק מוטב אחד. מכאן הדרך לסיום העניין היה מהיר והתביעה נדחתה.
מבין העילות שהעלנו בכתב ההגנה היו :
התישנות – שיקים שהוסבו מתיישנים לאחר שנתיים מהמועד שחזרו
וראה בעניין זה: תא”מ (פתח תקווה) 25929-09-17 – א.נ.ש.ל ניסים סחר ושיווק (2004) בעמ נ’ תחסין סלים, תק-של 2021(3), 37803(10/08/2021) שם נקבע כי:
“עיון בפסיקה מעלה כי אכן לא אחת מצאו בתי המשפט כי בשל שיהוי של הזוכה בהגשת שיקים לביצוע בהוצאה לפועל, נגרם לחייב נזק ראייתי, שהוביל לקביעת ממצאים עובדתיים שבעטיים נדחתה התובענה (ראו למשל: ת”א (ת”א) 17733/04 ז’אהן נ’ ארז (18.1.07) בפסקה 12); ת”א (ת”א) 53151/05 בנק המזרחי המאוחד נ’ קליין יום טוב (11.10.07) בעמ’ 6; ת”א (ראשל”צ) 20632-12-10 בולטינסקי נ’ לידר (1.1.15) בפסקה 18).”
- סעיף 96 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי:
” 96. התישנותן של תובענות (תיקון התשי”ח)
(א) אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לשיק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להיזקק לתובענה נגדו על פי מסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הוויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הוויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך.
(ב) לגבי הקבל תתחיל התקופה האמורה מחלותו של השטר, זולת אם –
(1) צריך הצגה לפרעון כדי לחייב את הקבל, כי אז תתחיל התקופה האמורה מתאריך ההצגה;
(2) קובּל השטר לאחר חלותו, כי אז תתחיל התקופה האמורה מתאריך הקיבול.
(ג) לגבי המושך או מסב תתחיל התקופה האמורה מן התאריך שבו נתקבלה הודעת חילול.”
חוסר יריבות משפטית – השיקים הם למוטב בלבד
סעיף 7(א) לפקודת השטרות קובע, כי “שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר”. וכבר מטעם זה יש לדחות את התביעה על הסף.
- בע”א (תל אביב) 33683-11-11 – בנק הפועלים בע”מ נ’ עוד צבי מועלם , תק-מח 2013(2), 28162 (19/05/2013) נקבע כי,
“בע”א 1560/90 ציטיאט נ’ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ, פ”ד מח(4)498 (להלן: “פס”ד ציטיאט”), קבע בית המשפט העליון, כי שיק המשורטט “למוטב בלבד” אינו עביר, כאשר כוונת המושך בציינו את המילים “למוטב בלבד” הינה, כי הנפרע, והוא בלבד, יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק, שגבייתו חייבת להיעשות באמצעות בנק. כך גם קבע בית המשפט כי ציון “למוטב בלבד” הינה הוראה לבנק הגובה לזכות את חשבון המוטב בלבד, הוראה שנועדה להגן על המושך. וכך נקבע מפי כב’ הנשיא שמגר: “שיק המשורטט ‘למוטב בלבד’ – לשיטתי – אינו עביר… הבנק הוא שלוח. הרשאתו היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב… בעלותו של הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות… הוא אינו יכול להעביר את זכאותו לצד ג’… כוונת המושך בציינו את המילים ‘למוטב בלבד’ ברורה. הוא מבקש כי הנפרע – והנפרע בלבד – יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק…” (פס”ד ציטיאט, בעמ’ 504 – 505). מכאן ששיק “למוטב בלבד” מוצא על ידי המושך כבטחון, על מנת לוודא שהמוטב הוא שיקבל תמורתו, ולא ניתן יהיה להסב אותו לאחר, אלא להפקידו לחשבונו של המוטב בבנק.”
ב- תא”מ (קרית גת) 25888-12-15 – א.מ שלהבת בעמ חפ נ’ צבי מימון מז, תק-של 2016(4), 85693(22/12/2016) נקבע כי:
“עוד מקדמת דנא נקבע, כי אחיזה כשורה נבחנת במועד הסיחור לצד השלישי. משנעשה החילול של השיק לאחר שהנסב היה לאוחז בשטר, זכאי הוא לפרעונו (ע”א 333/61 גויסקי נ’ מאיר, פ”ד טז (1) 545).
בעניין בן עליזה (ע”א 665/83 בנק לאומי לישראל בע”מ נ’ אליהו בן עליזה, פ”ד לח (4) 281, 290-291 (1984)), נערכה האבחנה לגבי המועדים: אם בעת הכשלון מצוי עדיין השטר בידי הנפרע, קמה חובתו להחזיר את השטר לעושה (או את השיק למושך). אם, בניגוד לחובתו זו, הוא מסחר אותו, נגועה התנהגותו במעילה באמון, והקניין, שהועבר על-ידי הסיחור לאוחז בעד ערך (להבדיל מאוחז כשורה), פגום אף הוא. שונה המצב, אם השיק סוחר בעד ערך לפני כשלון התמורה, שאז עובר לנסב קניין ללא פגם, אפילו ידע שהשיק הוצא נגד תמורה עתידית (פסקה 4 (ב) לפסה”ד). ”
ב- תא”מ (עכו) 75029-12-20 – יצחק זמר טוב נ’ א.נ.ש.ל ניסים סחר ושיווק (2004) בעמ, תק-של 2021(2), 61727(01/06/2021) נקבע כי:
“בעניין סיכויי ההגנה הרי שמהבקשה עולה כי לטענת המבקש כלל לא מסר למשיבה את ההמחאה מושא הליך זה וכי ניתן לראות על נקלה את הספק באשר לתום ליבה לאור הוספת שמה של המשיבה כמוטבת על גבי ההמחאה בצורה שנחזית להיות לא טבעית, כאילו הוספה במועד מאוחר לאחר חילולה של ההמחאה. הדברים מעוררים תמיה רבה גם לאור העובדה כי על השיק מצויה ההטבעה ‘למוטב בלבד’. טוען המבקש, כי שני מוטבים אינם מתיישבים עם כך מה שמהווה תמיכה לטענתו הקודמת.
מהטענות שלפניי התרשמתי כי טענות המבקש דורשות בירור וכי עשויה להיות תועלת ממשית בביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. יש צורך בבירור נסיבות הוספת שמה של המשיבה כמוטבת לנוכח טענת המשיב כי אין בינו ובינה דבר ולא נמסרה לה ההמחאה, אשר נמסרה לאחר וכזכור הנה ‘למוטב בלבד’.”
ב- ת”ט (עכו) 1767-11-14 – דמיטרי שפילמן נ’ א.נ.ש.ל ניסים סחר ושיווק (2004) בעמ, תק-של 2014(4), 35652(03/11/2014) נקבע כי:
“עיון בשיקים נשוא תביעה זו מעלה, כי הם אכן משורטטים “למוטב בלבד”, ואילו המשיבה איננה המוטב. מדובר בשיקים שאינם סחירים. ניכר כי הוספה על השיקים חותמת בשם המשיבה, אך על פני הדברים נראה, לכאורה, כי תוספת זו מאוחרת למשיכת השיק, ואין לצידה חתימה של מושך השיק.
המשיבה תגיב לטענות המבקש בכתב, עד ליום 3/12/14, ותבהיר מה מקור זכות התביעה שלה על פי השיקים. בהעדר תגובה, תימחק התביעה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקש.”
ב – תא”מ (עכו) 48027-08-20 – א.נ.ש.ל ניסים סחר ושיווק (2004) בעמ נ’ שהם יעקב עמרוסי, תק-של 2021(1), 56783(20/02/2021)
“הנתבעת טוענת בפניי כי כי השיק מושא פסק הדין מעולם לא נמסר לתובעת, כי לא מן הנמנע שההליך דנן משמש ביד הנתבעת מסלול עוקף דיני הוצאה לפועל משחותמת התובעת על פניו כנראה הוספה על ידי הנתבעת על שיק אשר הוא ‘למוטב בלבד’. כמו כן, המשיכה הנתבעת וטענה כי בעת הצגתו לפרעון היה גילו של השיק קרוב ל- 7 שנים וכי אף זאת מעורר תמיהה. הנתבעת מוסיפה כי ככל שהומצאו לה המסמכים הרלוונטיים דוגמת כתב התביעה כי אז לא פעלה בהתאם להוראות הדין כתוצאה משגגה בלבד.
המשיב מתנגד לבקשה, תוך טענות באשר להתעלמות הנתבעת מההמצאה כאמור לעיל, כמו גם אמירות כי סיכויי ההגנה של הנתבעת נמוכים.
התרשמתי, כי לנתבעת טענות הדורשות בירור עובדתי ומשפט”
מעולם לא נרשם ע”י הנתבע שיק לפקודת התובעת ושיקים אלו הם שיקים למוטב בלבד כך שבניגוד לנטען בכתב התביעה, התובעת הוסיפה בניגוד לחוק את החותמת שלה על העתקי השיקים שחזרו בניסיון לתבוע אותם שלא כדין ובניגוד לחוק ולפסיקה.
כשלון תמורה מלא:
לא התקבלה תמורה עבור השיקים. לא מהתובעת שהנתבע כלל אינו יודע מי היא ומעולם לא היה לו קשר עיסקי או אחר איתה ולכן מדובר בכשלון תמורה מלא.
כתב התביעה אינו מפרט את עסקת הייסוד אשר בגינה נמסרו ההמחאות, ולא מפרט פרטים מהותיים בניגוד לנדרש על פי דין. בנוסף לכך, שיהוי ניכר ואף התיישנות בגביית ההמחאות נשוא התביעה, כשלעצמו יוצר השתק ומניעות מצד התובעת לגביית החוב.
התובעת היא צד שלישי אליה התגלגלו השיקים והיא הוסיפה חותמת חברה משני צידי צילום השיק שחזר על מנת ליצור את הרושם, כי השיקים נכתבו לפקודתה. יוצא מכך שאין לנתבע שום יריבות משפטית עם התובעת
ראו: תט (עכו) 2835-01-14 – מ.ה מחסני סטוקים וצריכה בעמ נ’ איזי גליקמן, תק-של 2014(2), 71422(30/05/2014) שם נקבע כי: “דין טענות התובעת להידחות. התובעת בחרה להגיש לביצוע שיק, אשר מלכתחילה ברור היה כי אין לה זכות לפעול על פיו בלשכת ההוצאה לפועל. השיק הוצא כשיק לא סחיר, למוטב בלבד, במטרה שרק הנפרע יוכל לפדות אותו. התובעת לא הייתה רשאית להוסיף חותמת לצד שם המוטב, ואף להגישו לביצוע. הנתבע נדרש להוצאות לשם הגשת ההתנגדות. לא זו בלבד, אלא שהוא נדרש לעשות כן פעמיים, בשני תיקים שונים, שמבוססים על שיקים מאותה סידרה, היות ובגין כל שיק נפתח תיק נפרד בלשכת ההוצאה לפועל. התוצאה הסופית, שהיא מחיקת התביעה, היא שמצדיקה חיוב בהוצאות, ובמיוחד כאשר תוצאה סופית זו הייתה ידועה, למעשה, מלכתחילה. לאור האמור, אני מורה על מחיקת התביעה ועל סגירת תיק ההוצל”פ שבכותרת.”
וגם:
תט (עכו) 1767-11-14 – דמיטרי שפילמן נ’ א.נ.ש.ל ניסים סחר ושיווק (2004) בעמ, תק-של 2014(4), 35652(03/11/2014) “עיון בשיקים נשוא תביעה זו מעלה, כי הם אכן משורטטים “למוטב בלבד”, ואילו המשיבה איננה המוטב. מדובר בשיקים שאינם סחירים. ניכר כי הוספה על השיקים חותמת בשם המשיבה, אך על פני הדברים נראה, לכאורה, כי תוספת זו מאוחרת למשיכת השיק, ואין לצידה חתימה של מושך השיק.
המשיבה תגיב לטענות המבקש בכתב, עד ליום 3/12/14, ותבהיר מה מקור זכות התביעה שלה על פי השיקים. בהעדר תגובה, תימחק התביעה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקש.”
ב- תט (עכו) 41989-05-14 – דקלה אמן נ’ מ.ג.י סחר סיטונאי בעמ, תק-של 2014(3), 7550(07/07/2014) “התביעה הוגשה לביצוע שיקים משורטטים “למוטב בלבד”, כאשר התובעת איננה המוטב. עסקינן בשיקים שאינם סחירים. בנסיבות אלו, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה, ולמעשה מלכתחילה לא היה מקום להגיש את הבקשה לביצוע שטר, כפי שהוגשה.”
זאת גם הסיבה שהתובעת בחרה במסלול תביעה מהיר ולא בהגשת הצ’קים שחזרו בהוצאה לפועל.
סעיף 7(א) לפקודת השטרות קובע, כי “שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר”. וכבר מטעמים אלו יש לדחות את התביעה על הסף.
בע”א (תל אביב) 33683-11-11 – בנק הפועלים בע”מ נ’ עוד צבי מועלם , תק-מח 2013(2), 28162 (19/05/2013) נקבע כי,
“בע”א 1560/90 ציטיאט נ’ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ, פ”ד מח(4)498 (להלן: “פס”ד ציטיאט”), קבע בית המשפט העליון, כי שיק המשורטט “למוטב בלבד” אינו עביר, כאשר כוונת המושך בציינו את המילים “למוטב בלבד” הינה, כי הנפרע, והוא בלבד, יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק, שגבייתו חייבת להיעשות באמצעות בנק. כך גם קבע בית המשפט כי ציון “למוטב בלבד” הינה הוראה לבנק הגובה לזכות את חשבון המוטב בלבד, הוראה שנועדה להגן על המושך. וכך נקבע מפי כב’ הנשיא שמגר: “שיק המשורטט ‘למוטב בלבד’ – לשיטתי – אינו עביר… הבנק הוא שלוח. הרשאתו היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב… בעלותו של הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות… הוא אינו יכול להעביר את זכאותו לצד ג’… כוונת המושך בציינו את המילים ‘למוטב בלבד’ ברורה. הוא מבקש כי הנפרע – והנפרע בלבד – יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק…” (פס”ד ציטיאט, בעמ’ 504 – 505). מכאן ששיק “למוטב בלבד” מוצא על ידי המושך כבטחון, על מנת לוודא שהמוטב הוא שיקבל תמורתו, ולא ניתן יהיה להסב אותו לאחר, אלא להפקידו לחשבונו של המוטב בבנק.”
אז אם גם לכם עשו ניסיון עוקץ כזה או אחר, או שגיליתם לפתע שניתן נגדכם פסק דין ללא ידיעתכם או שנפתח לפתע תיק הוצאה לפועל, דעו שיש מה לעשות.
פסקי דין ניתן לבטל, במיוחד כאשר הם ניתנו במעמד צד אחד, ואף אם חלפו כמה שנים, כך גם עם תיקי הוצאה לפועל. תלוי כמובן בנסיבות המקרה.
אנו כאן בשבילכם, לעזור ולהשיג צדק ומשפט.
לוי ליברמן משרד עורכי דין ונוטריון
