בית משפט השלום בכפר סבא

18 מאי 2022

תא”מ 51349-07-19 גמא ניהול וסליקה בע”מ נ’ ברזים סי.או.אי.אל. בע”מ

פסק דין

פרטי המקרה:

חברת צחורי ובניו הייתה מנכה שיקים של הנתבעת באופן קבוע אצל התובעת בהסכמת הנתבעת.

חברת צחורי קרסה והנתבעת ביטלה את השיק מאחר ולא קיבלה תמורה בעד השיק.

השיק היה משורטט ומסומן “למוטב בלבד”. על גבו הוא הוסב על החלק על ידי התובעת

השיק הוצג לפרעון וסורב לאחר שבוטל.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת היתה לקוחה של צחורי ובניו תעשיות בע”מ

כי עסקיה של צחורי קרסו, וכי צחורי נהגה לנכות אצל התובעת שיקים שמסרה לה הנתבעת

ניכיון השיקים היה בידיעת הנתבעת ובהסכמתה.

החותמת של שם הנפרע הוטבעה על גבי השיק ע”י נציג צחורי.

טענות הצדדים:

התובעת טענה,  כי היא אוחזת כשורה בשיק, לאחר שזה סוחר לה בתמורה ובתום לב בעסקת ניכוי שגרתית לפני שנכשלה התמורה בעדו (ככל שנכשלה). לשיטתה, אין נפקות להיותה רשומה כנפרע בשיק על מעמדה כאוחזת כשורה.

הנתבעת טענה, כי התובעת אינה יכולה להיחשב אוחזת כשורה, ולמעשה אינה יכולה להתגבר על טענות ההגנה העומדות לנתבעת נגד צחורי, נוכח היותה רשומה כאחד הנפרעים בשיק ערוך למוטב בלבד, באופן ההופך אותה להיות צד קרוב גם לעסקת היסוד.

באשר לעסקת היסוד היא טענה, כי סמוך לאחר מתן השיק, וכמובן קודם שסופקה הסחורה, קרסו עסקיה של צחורי, והתמורה בעד השיק מעולם לא ניתנה.

התובעת אוחזת כשורה בשיק

נקבע, כי הדין הוא עם התובעת בנקודת המחלוקת העיקרית, שהיא תוקף אחיזת התובעת בשיק

משכך התייתר הצורך להכריע ביתר השאלות.

לעניין מעמד התובעת, אפוא:

פסיקת בית המשפט העליון היא, שהמבחן הקובע מי הוא צד קרוב או צד רחוק הוא מבחן המהות; דהיינו: גם מי שרשום כנפרע יכול להיות צד רחוק, וממילא עשוי להיות אוחז כשורה (כפוף ליתר תנאי אחיזה כשורה, כמובן).

להמחשה, ומתוך פסק-דין שניתן בבית משפט השלום והמצטט את עיקרי ההלכה הרלוונטית (תא”מ (ת”א) 10885-01-16 אופל בלאנס (2006) בע”מ נ’ אירינה פרבלוב (נבו 12.12.2017, בסע’ 14 לפסק-הדין):

“בהתאם לפסיקה, הנפרע יכול להיות אוחז כשורה חרף מיקומו על השטר.

מבחן מהות העסקה שבין הצדדים

המבחן הקובע הוא: מהות העסקה שבין הצדדים

בעניין זה ראה: ערעור אזרחי 364/83 ונדה מזרחי נ’ פרדי יעקובי, פ”ד מא(3) 402, בעמוד 407 קבע ביהמ”ש העליון: “…..קיימים מצבים בהם סיווגם של התובע והנתבע כצדדים קרובים הינו פורמלי בלבד, וכאשר מבחינה מעשית הינם צדדים רחוקים. בסיטואציה כגון זו לא מתקיים הרציונל המונע הכרה בתובע כאוחז כשורה“.

ערעור אזרחי 1886/97 זאב יהודה נ’ פנינה זלמה, פ”ד נג(1) 132, בעמוד 136:

“אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם. אנשים הם צדדים רחוקים לשטר אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם, אלא מקשר משפטי עם אחרים“…”

אין מחלוקת שבין התובעת לנתבעת לא היו יחסים משפטיים ישירים.

עסקת היסוד, בפועל, לא נכרתה ביניהם, והתובעת כלל לא היתה מעורבת בה

לכן, עצם הופעת התובעת כנפרעת בשיק אינה שוללת ממנה את מעמדה כאוחזת כשורה בשיק.

יתר תנאי אחיזה כשורה הם בבחינת חזקה, שעל הנתבעת להפריך, ולא נעשה ניסיון כזה מצדה

משכך נקבע שהתובעת אוחזת כשורה בשיק וגוברת על טענות ההגנה החוזיות שבין הנתבעת לבין צחורי

לכן, ידה של התובעת הייתה על העליונה בתביעה.

לאור כל האמור לעיל, ביהמ”ש קיבל את התביעה ודחה את ההתנגדות.