טענת "פרעתי": מה עושים כשהחוב שולם אבל תיק ההוצאה לפועל ממשיך
אחד המצבים המתסכלים בהוצאה לפועל: שילמתם את החוב, או חלק ניכר ממנו, והתיק ממשיך להתנהל כאילו לא קרה דבר. ריבית מצטברת, עיקול על החשבון נשאר, ומכתבי התראה ממשיכים להגיע. הכלי המשפטי למצב הזה נקרא טענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
מה זו טענת פרעתי?
זו בקשה שמגיש החייב לרשם ההוצאה לפועל, ובה הוא טוען שמילא אחר פסק הדין (או השטר) — כולו או חלקו — או שאינו חייב עוד לקיים אותו, מסיבה שנוצרה אחרי מתן פסק הדין. למשל: שילמתם ישירות לזוכה, הגעתם להסדר פשרה שקוים, או שהזוכה ויתר על החוב בכתב.
חשוב להבין מה היא לא: טענת פרעתי אינה דרך לערער על פסק הדין עצמו או לטעון שמלכתחילה לא הייתם חייבים. טענות כאלה שייכות לערעור או להתנגדות, במועדן.
הנטל עליכם — ולכן המסמכים הם הכול
מי שטוען ששילם צריך להוכיח זאת. הרשם יבחן אסמכתאות: קבלות, אישורי העברה בנקאית, צ׳קים שנפרעו עם חותמת הבנק, הסכם פשרה חתום, התכתבויות שבהן הזוכה מאשר קבלת תשלום. תשלום במזומן בלי קבלה הוא הסיפור הקשה ביותר להוכחה — ולכן, גם להבא: אין תשלום בלי קבלה.
איך מגישים?
- מנסחים בקשה מפורטת: כמה שולם, מתי, למי ובאיזה אופן, ומה יתרת החוב לטענתכם (אם בכלל).
- מצרפים תצהיר חתום בפני עורך דין, ואת כל האסמכתאות.
- מגישים ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק. אפשר לבקש במקביל עיכוב הליכים עד להכרעה.
הזוכה מקבל את הבקשה ורשאי להגיב. לעיתים הרשם מכריע על סמך המסמכים, ולעיתים נקבע דיון שבו שני הצדדים נחקרים על תצהיריהם.
טעויות נפוצות
- להפסיק לשלם "עד שיתבררו הדברים". אם החוב לא שולם במלואו, ההליכים ממשיכים. עיכוב הליכים צריך לבקש, הוא לא קורה מעצמו.
- לטעון בעל פה בלשכה. פקיד בדלפק אינו רשם, ושיחה אינה בקשה. הכול בכתב.
- לערבב טענות. בקשה שמערבבת "שילמתי" עם "פסק הדין לא צודק" נחלשת בשני הצדדים.
ואם הטענה מתקבלת?
הרשם יורה על סגירת התיק או על הקטנת החוב בהתאם, ועל ביטול ההליכים שננקטו. אם הזוכה גבה ביתר — אפשר לדרוש השבה. בנסיבות מתאימות הרשם גם רשאי לפסוק הוצאות לטובתכם.
במשרדנו אפשר להזמין הכנה והגשה של טענת פרעתי במחיר קבוע. מעלים את מסמכי התיק ואת אסמכתאות התשלום לאזור האישי, ואנחנו מנסחים ומגישים.
המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.